כואב הלב!
המאמר הזה נכתב מהלב, הוא מוקדש בעיקר למסעדה אתנית חדשה שקמה לאחרונה ברמת-גן, אך לא רק לה, אלא לצערי לעוד כמה כמוה ברחבי הארץ, ובעיקר מכוון לאלו שבדרך, ואולי יפעלו אחרת.
המסעדה ממוקמת בשכונה בדרום העיר, אזור מגורים, בעיקר של אנשים מבוגרים. מיקום המסעדה פינתי ובולט. ניכר כי הושקע כסף רב בהקמת המסעדה, העיצוב יפהפה ובהחלט מזמין, אבל....
מי בדיוק אמור להיכנס למסעדה הזו? מי אמור לשבת, לאכול ולשלם? בקיצור מי קהל היעד?
שאלה קטנה, פשוטה, אבל בעל המקום לא חשב על פרט שולי זה לפני שהשקיע את מיטב כספו.
ואם תשאלו למה כואב הלב? אז הנה התשובה: אני גרה סמוך למסעדה, עוברת שם מידי יום כמה פעמים ביום, ואין, אין לקוחות, האנשים היחידים שרואים הם אותם אנשים העובדים במסעדה, וכן, הם עולים כסף.
לאחרונה ראיתי גם מודעה במקומון של אותה מסעדה, על חצי עמוד, והנה עוד השקעה – הבעיה לא בפרסום, הבעיה בהגדרת קהל היעד.
הרי כפי שציינתי בתחילה, מדובר באזור מגורים של אנשים מבוגרים, אלו אנשים שמבשלים בעצמם, ואם ילדיהם הבוגרים מגיעים אליהם, הם כבר יאכלו את האוכל של אמא - המקורי, ולא יקנו באותה מסעדה.
מסעדה דומה קיימת באזור אחר של העיר, אבל שם, להבדיל, מדובר באזור של משרדים ובעלי עסקים, קהל היעד הוא בעיקר עובדים שיוצאים לרחוב לאכול בהפסקת הצהריים.
אני מקווה שהעסק שלכם לא נמצא בסיטואציה שכזו, אבל אם כן, עצרו לרגע, עשו חושבים, יתכן ותגיעו למסקנה שכדאי לסגור ולא להמשיך ולהשקיע, כדי לא ליפול לבור ללא תחתית, ואולי השינוי יהיה בהגדרה מחודשת של העסק.
ולכל בעלי העסקים שבדרך: ישנם עסקים שהסיכון בהקמתם מראש הוא גבוה, ומסעדות זה אחד הענפים המסוכנים ביותר מבחינת הצלחה עסקית. אז אם בכל זאת החלטתם שזה מה שאתם רוצים לעשות, מומלץ להכין תוכנית עסקית, ולא לפעול רק מהלב.
מאת גלית זמלר, יזמת, יועצת ומלווה עסקית, מפתחת תוכנית יזמות לילדים, בעלת M.B.A במינהל עסקים,ו- B.A במדעי החברה. http://www.galitzamler.com/
